בס"ד

התאמות בעלי חיים לסביבה

מערך שיעור:

תאריך השיעור:

שם: שרונה בן-טל

טלפון: 0547649707

כיתה: ז'

השיעור עוסק בהתאמות של בעלי חיים לתנאי מדבר. השיעור אינו חלק מרצף הלימודים של הכיתה. לתלמידות יש מעט רקע בנושא המדובר מכיוון שהשיעור מתעסק בהתאמות של בעלי חיים למחסור במים וחום והם למדו על מאזן מים וקצת על מכת חום.

בחרתי בנושא זה מכיוון שהייתי מדריכת טיולים בבאר שבע ולכן אני מתחברת לנושא של בעלי חיים במדבר. בנוסף, לדעתי זה נושא מרתק עם מסר חשוב של התמודדות עם קשיים. הנושא גם קצת מתחבר לתקופה הזאת שבה כולנו מרגישים את החום הרב והוא מועבר בערב שבועות- חג לציון קבלת התורה במדבר.

מבוא עיוני

סביבות חיים

מהי סביבה?

כדור הארץ, כוכב הלכת שלנו, שוקק חיים, וכל היצורים החיים עליו זקוקים לסביבת חיים שבה הם מוצאים את כל צורכיהם: מקום לחיות בו, מזון, מים, אוויר לנשימה, מחסה, בני זוג וכדומה, ובה הם שורדים ומתרבים. כלומר, יצור חי בלא סביבה כלשהי הוא דבר שאינו אפשרי. אך אם נבדוק היכן נמצאים היצורים החיים בכדור הארץ, נראה שהתחום המתאים לחיים הוא מוגבל למדי: שכבות האוויר הקרובות לאדמה, השטח שעל פני האדמה וגם בתוכה, בעומק, הוא מוגבל, וכך גם מקווי המים השונים. תחום זה, שהחיים מתקיימים בו, נקרא בִּיוֹסְפֵרָה (בִּיוֹ = חיים; סְפֵרָה = אזור או שכבה בעלת צורה כדורית), והוא כולל מגוון עשיר של סביבות חיים – מקומות שהיצורים החיים מתקיימים בהם.

סביבות החיים בכדור הארץ נבדלות זו מזו בגודלן. יש סביבות המשתרעות על שטח עצום כמו האוקיינוסים; יש סביבות ששטחן מצומצם יותר כמו המדבר בנגב או החולות בחוף הים; יש גם סביבות חיים קטנות הרבה יותר כמו עץ תאנה שגדל בקצה היישוב או מחילה של עכברים בשדה. סביבות החיים נבדלות זו מזו לא רק בגודלן, אלא גם בתנאים השוררים בכל אחת מהן ובמגוון המינים המתקיים בהן. לדוגמה, דגי אמנון הגליל חיים במי הכנרת ובמקווי מים מתוקים אחרים, אבל אינם יכולים לחיות במי הים המלוחים. צבי ישראלי חי בנופי השיחים של הרי הגליל, הכרמל והרי יהודה, אך לא יוכל לשרוד ולהתרבות באזור הצחיח שליד אילת. אכן, מי הכנרת והיצורים החיים בכנרת שונים ממי הים והיצורים החיים בים, והתנאים בכרמל שונים מהתנאים השוררים באזור אילת.

בכל סביבה יש יצורים חיים, אך הם אינם מפוזרים בשטח באקראי. מה קובע את פיזור המינים השונים בתוך אותה סביבה? כל מין נמצא רק במקום שהתנאים השוררים בו מתאימים לקיומו. פטריות ארנייה, הגדלות ביער אורנים, אינן מפוזרות על פני כל היער. הן זקוקות ללחות גבוהה ולקרבה הדוקה אל שורשי האורן, ורק במקום כזה הן גדלות; פטריות ממין אחר גדלות על אצטרובלים שנפלו לאדמה והחלו להירקב; את זחלי פרפר תהלוכן האורן נמצא בתוך מארג צפוף של קורים שהם טווים בין עלי האורן דמויי המחטים; ואילו החולדה המצויה, שלמדה לקלף את האצטרובלים ולאכול את הזרעים שבתוכם, מטפסת על ענפי האורן הנושאים את האצטרובלים.

מרכיבי הסביבה

יכולתם של יצורים חיים להתקיים בסביבה, להשיג בה את כל צורכי הקיום ההכרחיים להם ולהתרבות בה, תלויה במרכיבי הסביבה ובתנאים שהם יוצרים בה. כדי להבין מהי סביבת חיים, עלינו להכיר את מרכיביה, להבין את חשיבותם ואת השפעתם, ולדעת מה עלול להתרחש בהיעדרם או כשהם נמצאים בכמות מוגבלת.

מקובל למיין את מרכיבי הסביבה למרכיבים ביוטיים ולמרכיבים א-ביוטיים.

המרכיבים הביוטיים כוללים את כל היצורים החיים בסביבה: בעלי החיים והאדם, הצמחים, הפטריות החיידקים ושאר החד-תאיים. (בשל השפעתו הרבה של האדם על הסביבה, יש המציינים אותו בנפרד משאר בעלי החיים).

המרכיבים הא-ביוטיים כוללים חומרים: סלעים וקרקעות, מים ואוויר, אנרגיה: חום ואור, וכוחות: רוח – כוח המופעל על ידי תנועת אוויר; גלי הים, זרימת מים בנחל או על האדמה – כוח המופעל על ידי תנועת מים.

לדוגמה: ביער אורנים על פסגת הכרמל, המרכיבים הביוטיים הם כמובן עצי האורן וגם פטריות ארנייה, תהלוכן האורן, חולדה מצויה, רקפות, ציפורים שמקננות על העצים ויצורים ממינים רבים אחרים. המרכיבים הא-ביוטיים הם, בין השאר, הסלעים ואדמת הגיר שהאורנים גדלים עליהם, חומרים שנמצאים באדמה והם תוצרי פירוק של מחטי האורן שנפלו אל הקרקע, הרוחות העזות הנושבות בפסגת ההר החשופה, וכמובן גם האוויר, המים ואור השמש.

בין מרכיבי הסביבה הביוטיים והא-ביוטיים מתקיימים יחסי גומלין הדדיים. לדוגמה, טיב הקרקע משפיע על הרכב הצמחים הגדלים עליה. הצמחים קובעים את אספקת המזון לבעלי החיים ולשאר היצורים בסביבה, וכולם יחד הם המקור לחומר האורגני שחוזר אל הקרקע ומשפיע על טיבה.

כלומר, מצד אחד – למרכיבי הסביבה יש השפעה ניכרת על מגוון היצורים החיים בכל סביבה, כי הם קובעים את תנאי המחייה בסביבה; מצד אחר – תנאי המחייה משפיעים על מגוון המינים בסביבה.

לדוגמה, הצל של צמחי החורש משפיע על תנאי הטמפרטורה ולחות הקרקע שמתחת לעצים, ותנאים אלו משפיעים על מגוון בעלי החיים שיכולים להתקיים מתחת לעצים, ועל מגוון הצמחים שיכולים לגדול שם; או בחוף הים: מרכיב המלח המומס בטיפות המים הניתזות אל הקרקע משפיע על מיני הצמחים ובעלי החיים שיכולים להתקיים שם.

יצורים חיים יכולים להתקיים בסביבה כלשהי רק אם הם מצליחים להשיג בה את כל צורכי הקיום הדרושים להם: מקום לחיות ולגדל בו את הצאצאים, מזון, מים, אוויר לנשימה וכדומה. מרכיבי הסביבה – החומרים, האנרגיה והיצורים שחיים בה – הם משאבים שנחוצים ליצורים החיים: החמצן והפחמן הדו-חמצני שבאוויר נחוצים לנשימה ולפוטוסינתזה, המים נחוצים לשתייה (ובתור סביבת חיים ליצורי המים) והמינרלים (המומסים במים שהיצורים שותים או קולטים אל תוך גופם) דרושים לבניית חומרים ולקיום תהליכים שונים בגוף.

מרכיבי הסביבה קובעים את תנאי הסביבה

מהם מרכיבי הסביבה וכיצד הם משפיעים על תנאי הסביבה?

מים

המים הם מרכיב חיוני בכל סביבת חיים, ובלעדיהם לא ייתכנו חיים. המים מהווים בין 70% ל-80% מנפח גופם של רוב היצורים חיים, והם התָּוֶך (החומר, המֶדיוּם) הממיס חומרים שונים בתאי הגוף. בלעדיהם לא יוכלו להתרחש תהליכי החיים (התגובות הביו-כימיות בגופם של היצורים החיים). כל היצורים החיים קולטים מים מן הסביבה (בשתייה, באוכל או בקליטה ישירה מן הסביבה), ומאבדים מים (בהזעה, בהפרשות או באידוי אל הסביבה), וחשוב שמאזן המים בגופם יהיה תקין. המים הם גם סביבת החיים של כל היצורים המתקיימים במקווי המים השונים. לכן, כמות המים – לחות האוויר, לחות הקרקע – היא תנאי חשוב בכל סביבת חיים. בסביבה שכמות המים בה מעטה כמו במדבר, יוכלו להתקיים רק יצורים שתכונותיהם מותאמות לחיים בתנאים של מיעוט מים.

אוויר

האוויר של כדור הארץ הוא מרכיב סביבה חיוני, בעיקר בגלל שני גזים שנמצאים בו: חמצן ופחמן דו-חמצני. רוב היצורים החיים זקוקים לחמצן בתהליך הנשימה. החמצן מסייע לפירוק הסוכר בתוך תאי הגוף (ולפעמים גם לפירוק חומרים אורגניים אחרים), ולשחרור האנרגיה (הכימית) הנחוצה לתהליכי החיים. היצורים היבשתיים קולטים את החמצן ישירות מן האוויר, והיצורים החיים במים קולטים את החמצן המומס במים. החמצן ממלא כ-20% מנפח האוויר, ולכן ברוב סביבות החיים היבשתיות הוא אינו גורם מגביל (באקולוגיה, גורם מגביל הוא מרכיב או תנאי שכמותו מעטה לעומת הצורך בו, ולכן הוא מגביל את ההתפתחות של היצורים החיים בסביבה). רק בגובה רב, במקום שהאוויר דליל בו, החמצן עלול להיות גורם מגביל. מסיסותו של החמצן במים נמוכה, והיא יורדת במים חמים (בטמפרטורת החדר, ריכוזו במים קטן פי שלושים מריכוזו באוויר). לכן, בסביבות החיים שבתוך המים, ריכוז החמצן עלול להיות גורם מגביל עבור היצורים החיים שם.

הפחמן הדו-חמצני שבאוויר או המומס במים, נחוץ לכל היצורים המבצעים פוטוסינתזה, כי הוא אחד מחומרי המוצא בתהליך ייצור הסוכר. ריכוז ה-CO2 באוויר הוא קרוב ל-0.04% וכיוון שהוא מתמוסס היטב במים, ריכוזו במים בטמפרטורת החדר דומה לריכוזו באוויר (למעשה הוא מתמוסס במים ויוצר שם חומצה פחמתית חלשה – H2CO3). צמחי היבשה קולטים את ה-CO2 ישירות מן האוויר; האצות וצמחי המים קולטים את ה-CO2 המתמוסס במים, וברוב המקרים אין מחסור בגז זה, שריכוזו הולך ועולה בהשפעת האדם.

לאדי המים, לפחמן הדו-חמצני ולחומרים אחרים שנמצאים באוויר, יש עוד חשיבות: הם גורמים לתופעה טבעית וחשובה של אפקט החממה (תוצא החממה), השומר על חומו של כדור הארץ ומונע ממנו לברוח לחלל. הודות לאפקט החממה, הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ היא C°17. מדענים מעריכים כי בלא אפקט החממה, הייתה הטמפרטורה של כדור הארץ צונחת ב-C°35, ומגיעה לממוצע של C°18- (18 מעלות מתחת לאפס!). בתנאים כאלה היו האוקיינוסים והנחלים קופאים, וכדור הארץ היה הופך למדבר של קרח.

אוֹר

האור הוא מקור האנרגיה לתהליך הפוטוסינתזה של הצמחים. ולכן, תנאי התאורה (עצמת האור ומשך החשיפה לאור), משפיעים על התפתחות הצמחים. אורך היום (מספר שעות האור ביממה) משתנה במהלך השנה בצורה הדרגתית וקבועה. יצורים רבים חשים בשינויים אלו, ומגיבים להם בהתנהגותם ובפיזיולוגיה שלהם. לדוגמה, אורך היום משפיע על תהליכי שלכת, לִבלוב ופריחה של צמחים רבים, על החלפת נוצות ופרווה של עופות ושל יונקים, ועל מועדי נדידה או רבייה של בעלי חיים רבים. במקומות שבהם עצמת האור פוחתת כמו בעומק הים או בצל עצים צפופים, היצורים המבצעים פוטוסינתזה  מתמעטים.

חוֹם

אנרגיה בצורת חום היא אחד ממרכיבי הסביבה. מקור החום הוא בקרינת השמש או בתהליכים המתרחשים בעומק האדמה. טמפרטורה היא המדד לדרגת החום, והיא אחד מתנאי המחייה החשובים בסביבה. רוב היצורים יכולים להתקיים בטווח טמפרטורות צר, שאינו עולה על כ-C°40. עם זאת, בכדור הארץ יש גם יצורים שיכולים להתקיים בטמפרטורות קיצוניות, מ-C°50- (חמישים מעלות מתחת לאפס, באזורים מושלגים) ועד ל-C°50 ויותר (במדבריות, במַעֲשֵנות הפולטות חום בעומק האוקיינוסים, במעיינות חמים וכדומה).

קרקע

קרקע היא תוצר בלייה של הסלעים המרכיבים את כדור הארץ, והיא משמשת מצע גידול לצמחים, מקום שהשורשים נאחזים בו וקולטים ממנו מים ומינרלים. הקרקע היא גם סביבת חיים ליצורים שמתקיימים בתוכה, לדוגמה: חולד, שַלְשוּל ונמלים. הקרקע בנויה מגרגירים, שגודלם, הרכבם הכימי ואִרגונם (צפיפותם) משפיעים על תכונותיה. ברווחים שבין גרגירי הקרקע יש אוויר, והוא מקור החמצן הנחוץ לנשימתם של שורשי הצמחים ושל בעלי החיים השוכנים בקרקע. גרגירי הקרקע סופחים מים בכמות שתלויה בתכונות הקרקע. ככל שיש בקרקע יותר חומר אורגני, היא יכולה לספוח מים בכמות גדולה יותר.

יצורים חיים

המרכיבים הביוטיים של סביבת החיים כוללים את כל מגוון היצורים החיים בה. מרכיבים אלו קובעים במידה רבה את תנאי המחייה בכל סביבת חיים. היצורים החיים משפיעים על התנאים הא-ביוטיים בסביבה. לדוגמה, בעלי-חיים שמתחפרים בקרקע מאפשרים לאוויר ולמים לחדור אליה בקלות. בתהליך הפוטוסינתזה, הצמחים קולטים מן האוויר פחמן דו-חמצני ופולטים אל האוויר כמויות גדולות של חמצן .

בין היצורים החיים בסביבה מתקיימים יחסי גומלין מורכבים, וגם להם השפעה חשובה על תנאי המחייה. לפעמים היצורים זקוקים זה לזה כמו במקרה האורן והארנייה; לפעמים הם מתחרים זה בזה על השגת משאב שכמותו מוגבלת כמו תחרות על אור בין העצים לבין הצמחים המטפסים עליהם; ויש שאוכלים זה את זה כמו ציפורים הניזונות מן הפירות העסיסיים של צמחי החורש או נמיות שטורפות נחשים.

לסיכום

כל סביבת חיים היא מערכת אקולוגית מורכבת שאפשר לזהות בה את המרכיבים השונים, את הקשרים ביניהם ואת השפעותיהם ההדדיות. אבל חשוב לזכור כי בפועל קשה לבודד את השפעתו של מרכיב זה או אחר, מפני שהמרכיבים השונים פועלים במשולב, משפיעים זה על זה ומושפעים זה מזה.

התאמות לתנאי סביבה

בכל סביבה מתקיימים רק היצורים שתכונותיהם השונות מאפשרות להם להתקיים באותה סביבה, לדוגמה: מבנה גופם והתנהגותם. את התכונות האלה מכנים בשם התאמות.

ההתאמות לסביבה של היצורים החיים מאפשרות להם להשיג את מזונם, להתגונן מפני יצורים חיים אחרים בסביבה, להתרבות ולהעמיד צאצאים פוריים, ולהתמודד עם תנאי הסביבה ועם שינויים עונתיים כמו, לדוגמה, מחסור במים או תקופת יובש. ככל שההתאמה של היצור החי לסביבה טובה יותר, היא משפרת את הסיכוי שלו לשרוד בסביבה ולהעמיד צאצאים. ההורים מורישים לצאצאיהם את תכונותיהם, ולכן גם הצאצאים של יצור המותאם לסביבתו הם בעלי סיכוי טוב לשרוד ולהתרבות באותה סביבה.

נהוג לחלק את ההתאמות לסביבה לשלושה סוגים עיקריים: התאמות מורפולוגיות (מבניות, אנטומיות), התאמות פיזיולוגיות (תהליכיות) והתאמות התנהגותיות.

התאמה מורפולוגית

מורפולוגיה היא תורה העוסקת בצורותיהם של דברים. מורפולוגיה במובן הביולוגי עוסק בחקר הצורה והמבנה (הצבע והתבנית) של יצור חי. הענף כולל את המעטה החיצוני - צורה, מבנה, צבע, דוגמה, כמו גם את החלקים הפנימיים כמו עצמות או איברים.

·         דוגמאות להתאמות מורפולוגיות  לחיים במים:

לדגים צורת גוף הידרו-דינמית, גופם מכוסה קשקשים ומעליהם ריר חלק. הם חותרים במים בעזרת סנפירים ונושמים בעזרת זימים, המותאמים לקליטת חמצן שמומס במים. גם לעופות מים (כמו ברווזים ופינגווינים) וליונקים ימיים (כמו כלבי ים ודולפינים), שצוללים במים כדי למצוא מזון, יש צורה הידרו-דינמית וכן קרומי שחייה בין האצבעות, המקנים לרגל צורה של משוט. בין צמחי המים יש צמחים שהעלים שלהם צפים על פני המים (כמו נימפאה ונופר). בצמחים אלו יש חללי אוויר, המסייעים להם לצוף על פני המים; העלים הרחבים שלהם קולטים את אור השמש, קולטים חמצן ופחמן דו-חמצני מן האוויר (בצדם העליון) וקולטים מים ומינרלים בשטח גופם הנוגע במים (דרך הצד התחתון של העלים ודרך שאר חלקי הצמח הטבולים במים).

 לפינגווינים יש גב שחור ובטן לבן. דבר זה עוזר להם בהסוואה כשהם שוחים במים. תחתית המים כהים יותר והמים שקרובים יותר  לפני השטח בהירים יותר, כי פני השטח יותר קרובים לשמש. אם טורף נמצא מעל הפינגווין, הוא מסתכל למטה על גב הפינגווין השחור ועל המים העמוקים והכהים יותר.  אם הטורף נמצא מתחת לפינגווין, הוא מסתכל למעלה על הבטן הלבנה של הפינגווין ועל המים שרובים יותר לפני השטח שבהירים יותר.

·         דוגמאות להתאמות מורפולוגיות לחיים במדבר:

לבעלי חיים מדבריים רבים יש פרווה בהירה המחזירה את קרני השמש ומקטינה את ההתחממות. שערות הפרווה קצרות ודלילות, ומאפשרות לגוף להיפטר מעודפי חום. לרבים מהם רגליים ארוכות, המרחיקות אותם מן האדמה שמתחממת בשמש ופולטת חום רב אל שכבת האוויר הצמודה אליה. לצמחי מדבר רבים יש שורשים עמוקים המגיעים אל מי התהום, או שורשים הצומחים קרוב אל פני האדמה ומשתרעים על שטח גדול. כך הם יכולים לקלוט את מי הגשמים המעטים היורדים במדבר, שמצליחים להרטיב רק את השכבות העליונות של האדמה. העלים של רבים מהם מכוסים שערות בהירות. השערות מחזירות את קרני השמש ומקטינות את ההתחממות, וגם מקטינות את איבוד המים מן העלה, מפני שהן שומרות מתחת להן את אדי המים שנפלטים מן הפיוניות שבעלה, ויוצרות שכבה דקה של "מיקרו-אקלים" לח צמוד לעלים.

·         דוגמאות להתאמות מורפולוגיות לחיים בתנאי קוֹר:

פרווה עבה או שכבת נוצות עבה ושכבת שומן עבה מתחת לעור מבודדות חום ומאפשרות ליונקים ולעופות של אזורים קרים לשמור על חום גופם גם כשהאוויר בחוץ קר מאוד. גם שערות צפופות הגדלות על עלים של צמחים, מבודדות היטב במקומות קרים. עצי מחט (מיני אורן, אשוח וארז) גדלים בארצות מושלגות. העלים הדקים, דמויי המחטים, אינם מאפשרים לשלג רב להיערם על העצים, וכך סכנת השבירה של הענפים תחת משקל השלג קטנה מאוד.

דוגמאות להתאמות מורפולוגיות לחיים בתנאי תאורה חלשה:

הצמחים זקוקים לאור השמש עבור תהליך הפוטוסינתזה, שבו הם מייצרים את מזונם. לצמחים רבים, הגדלים בצל הכבד שיוצרים עצי היער הצפופים, יש עלים רחבים המאפשרים לקלוט כמה שיותר מן האור המועט שמצליח לחדור בין צמרות העצים. לצמחים המטפסים יש גבעולים דקים וארוכים, וכן אמצעים אחרים המאפשרים להם להיאחז בענפי העצים ולהישען עליהם (כגון לדוגמה, קוצים מאונקלים, גבעולים מפותלים, כריות אחיזה וכדומה). כך הם צומחים לגובה עד מעל לצמרות העצים ונחשפים לאור השמש.

התאמה פיזיולוגית

תכונות הקשורות בתהליכים המתרחשים בגוף ומסייעים להישרדות היצורים החיים בסביבת חייהם נקראות התאמות פיזיולוגיות.

·         דוגמאות להתאמות פיזיולוגיות לחיים במים:

דגים שחיים במים מתוקים מפרישים עודפי מים אל מחוץ לגוף. לעומתם, דגים שחיים במים מלוחים מפרישים מגופם עודפי מלחים. צמחים הגדלים בקרקע שהמים בה מליחים (כמו עצי אשל) מפרישים מגופם את עודפי המלח.

·         דוגמאות להתאמות פיזיולוגיות לחיים במדבר:

לבעלי חיים ולצמחים שגדלים במדבר, יש התאמות פיזיולוגיות שעוזרות להם לחסוך במים. חרקים, זוחלים, עופות ויונקים שונים, מפרישים שתן מרוכז (כמעט במרקם של מִשחה), וכך מקטינים את איבוד המים בהפרשותיהם. יונקים כמו גמל ויעל מפרישים גללים יבשים מאוד וכך הם חוסכים מים. צמחים מאבדים מים לסביבה בעיקר דרך שטח העלים והגבעולים. במצב של מחסור במים, צמחי מדבר שונים נכנסים לשלכת (כמו עַרְטָל המדבר, "המתערטל" מן העלים בקיץ), או שמקצת מפרקי הגבעול מתייבשים ונושרים (כמו בצמח היַפְרוּק, שגבעוליו עשויים פרקים-פרקים). כך השטח שדרכו הצמח מאבד מים (בתהליך של דיות) קָטֵן.

להיפופוטם, החי באפריקה עור רגיש, כמו לתינוק, המתייבש ונשרף בקלות. כדי להגן על עורו הרגיש, בנוסף להסתתרות במים, ההיפופוטם גם מייצר לעצמו קרם הגנה מהשמש. עורו מכוסה נקבוביות זעירות שדרכן הוא מפריש נוזל שמנוני המספק לעור לחות ומגן עליו מפני השמש. צבעו של הנוזל הוא ורוד-אדמדם, דבר שגרם לצופים מוקדמים לקבוע כי ההיפופוטם מזיע דם. 

·         דוגמאות להתאמות פיזיולוגיות לחיים בתנאי קוֹר:

תרדמת חורף (כמו אצל דובים ומרמיטות) ושלכת חורף (כמו במקצת מיני אלון ואלה) מאפשרות להתמודד עם טמפרטורות נמוכות, ולעבור את עונת החורף שאין בה די מים, מזון או אור.

ליונקים החיים באזורים קרים יש פרווה עבה (כאמור, זוהי התאמה מבנית), אך נוסף על כך, הם מחליפים את הפרווה פעמיים בשנה: בחורף הם מצמיחים פרווה עבה במיוחד, ואילו בקיץ פרוותם דקה יותר. כמו כן, לקראת החורף הם נתקפים בבולמוס של אכילה, וכך צוברים בגופם שומן שמבודד חום וכן משמש מקור אנרגיה בעת תרדמת החורף. באזורים הקרים יש גם צמחים שאינם בשלכת בחורף המושלג והקפוא, והם מייצרים חומרים המונעים את קיפאון המים (חומרי anti freeze) בתאי גופם ואת הסכנה כי הקרח שהתגבש יקרע את תאי גופם. (נפח המים גדל בעת שהם קופאים לקרח, והדבר עלול לקרוע את התאים).

התאמה התנהגותית

התכונות של בעלי החיים המשפיעות על התנהגותם ועוזרות להם להתקיים בסביבה נקראות בשם התאמות התנהגותיות.

·         דוגמאות להתאמות התנהגותיות לחיים במים:

יונקים נושמים אוויר, כלומר, מדי פעם הם חייבים לעלות אל פני המים כדי לנשום. נקבות של יונקים ימיים, כמו לווייתנים ודולפינים, ממליטות את הגורים בתוך המים, שוחות ליד הגורים, ובשעת הצורך הן מסייעות לגורים לעלות ולנשום אוויר.

·         דוגמאות להתאמות התנהגותיות לחיים במדבר:

התאמה התנהגותית עוזרת לבעלי חיים רבים להתמודד עם טמפרטורות שאינן נוחות. במדבר, לא זו בלבד שחסרים מים, אלא שגם חם מאוד. בעלי חיים מדבריים נוהגים לצמצם את פעילותם בשעות היום החמות. הם פעילים בשעות הבוקר ובשעות הערב המוקדמות כשהסביבה מוארת אבל קרירה יותר, או בשעות הלילה. לדוגמה, יעל המדבר וצבי המדבר אוכלים בשעות הבוקר המוקדמות, בעת שהאוויר קריר ועלי הצמחים מכוסים טל. מכרסמים כמו גרביל ועכבר המדבר וזוחלים כמו נחש האפעה פעילים רק בשעות הלילה. בשעות החמות הם מסתתרים במחילות מתחת לפני הקרקע. חרדון סיני מזדקף על רגליו האחוריות ומרחיק את גופו מן הקרקע החמה, והחיפושית שחאורית בעלת הרגליים הארוכות, מרימה בכל פעם שתי רגליים באוויר ובכך מקטינה את שטח המגע שלה עם הקרקע החמה.

·         דוגמאות להתאמות התנהגותיות לחיים בתנאי קור:

בעלי חיים מקבוצות שונות נודדים לקראת החורף אל אזורים שחם בהם יותר. כך קורה אצל העופות הנודדים, אצל עטלפים (באמריקה) ואצל פרפרים ממינים מסוימים (כמו דנאית סדום, שלקראת הקיץ מגיעה מאפריקה לאזור הערבה ומפרץ אילת, וחוזרת לאפריקה לקראת החורף).

בתקופות מסוימות על דובי הקוטב ללכת באזורים בהם הקרח דק. כשהקרח דק במיוחד הם יילכו "הליכת שש" או "הליכת שמונה" - כלומר יילכו גם על ברכיהם ומרפקיהם כדי לפזר את עומס משקלם על פני שטח גדול יותר.

כיצד התפתחו התאמות לסביבה ביצורים חיים?

אם נבדוק את התכונות של אוכלוסייה כלשהי של יצורים חיים, נראה שאף על פי שכל הנמצאים בה דומים מאוד זה לזה, יש ביניהם הבדלים מגוונים. ההבדלים האלה הם בין הגורמים העיקריים המובילים להתפתחות של התאמות לסביבה. התאמות כאלה מתפתחות ביצורים לאורך הדורות, מפני שכאשר תנאי הסביבה משתנים, רק מקצת היצורים הם בעלי תכונות המקנות להם יתרון בתנאים החדשים. יצורים אלו שורדים, מתרבים, ומעבירים בתורשה לצאצאיהם את התכונות שהקנו להם יתרון. כלומר, בכל פעם שהסביבה השתנתה, שרדו בה רק יצורים שתכונותיהם התאימו לתנאים המשתנים. כל מי שתכונותיו לא התאימו לתנאים החדשים נכחד.

מטרות:

מטרות כלליות:

1.      הכרת תופעות בעולם הסובב אותנו

2.      הכרת הטבע ומתוך כך גם אהבה לטבע

3.      לימוד חוויתי ופיתוח ההתעניינות והרצון להרחבת הידע ולהעמקתו בתחום הביולוגיה

4.      פיתוח דרכי חשיבה לוגית

5.      שימוש בידע קודם על מנת להבין ידע חדש ולהסיק מסקנות מתאימות

6.      דרך הנושא הנלמד, הבנה שלכל אחד יש את היכולת להתגבר על קשיים, וכך חיזוק ביטחון עצמי וחשיבה אופטימית.

מטרות אופרטיביות:

1.      התלמיד יבין כי יש קשר בין תכונות של ייצורים חיים לסביבה שהם חיים בה.

2.      התלמיד יבין את סוגי ההתאמות השונות של בעלי חיים.

3.      התלמיד ילמד על מאפייני סביבה מדברית ועל הקשיים בחיים בסביבה זו.

4.      התלמיד יכיר התאמות שונות של בעלי חיים למדבר.

5.      התלמיד יבין את הקשר בין בעיות שונות לפתרונות שלהם.

6.      התלמיד יישם ידע נרכש בשילוב של הגיון כדי לשער מהם ההתאמות המתאימות לסביבה הקיימת.

7.      התלמיד יתרגל מילוי תרשים לסיכום חומר.

8.      התלמיד ילמד לסווג תכונות שונות לקטגוריות שונות.

9.      התלמיד ירכוש מיומנות בקריאה מושכלת של קטע מדעי וניתוחו.

ניתוח אוכלוסיה: מדובר בכיתה ז' של בנות דתיות. הבנות בעיקר חזקות מבחינה לימודית. רובן זוכרות חומר משיעורים קודמים וקולטות חומר מהר. יש להרבה מהתלמידות חשיבה מפותחת ויכולת להסיק מסקנות בעזרת ידע קודם והיגיון. הבנות תמיד משתתפות בשיעור עם שאלות, הערות ותשובות. האווירה בכיתה נעימה מבחינה לימודית וחברתית. פעמים רבות התלמידות יוצאות מריכוז מהר ומתעסקות בדברים אחרים.

חומרי עזר:  מצגת, דפי עבודה.

שיקול דעת דידקטי: האסטרטגיה בשיעור היא העברת החומר בעזרת מצגת כדי לעורר עניין, וכדי להמחיש לבנות את הסביבה ואת בעלי החיים שמדברים עליהם. תמונות מרהיבות של בעלי חיים מלווים בהסברים יתרמו גם למטרות הכלליות של לימוד חוויתי וחיבור לטבע. מילוי התרשים במהלך השיעור יעזור לבנות לסכם ולסדר את החומר, ולראות את החלוקה הברורה בין סוגים שונים של התאמות אצל מחלקות שונות של בעלי חיים. הדף המסכם יעזור לבנות ליישם את החומר שנלמד וכן יתרום לתרגול בקריאה וניתוח טקסט

קשיים צפויים: לקראת סוף השנה יש הרבה אירועים והתלמידים אינם מרוכזים בלימודים ויותר תוססים,. זה עלול ליצור בעיות משמעת וחוסר עניין. 

אני לא מכירה את הבנות באופן אישי, וכן לא את שמותיהם, דבר שעלול להקשות עלי בשמירה על ריכוז הבנות. במהלך השנה, השיעורים שהעברתי במסגרת העבודה המעשית היו במגוון כיתות, ובכיתה הזאת ספציפית יצא לי להעביר רק פעם אחת, לכן אני פחות יודעת איך להתאים את עצמי לצורכי הכיתה.

בשל הזמן הקצר והחומר הרב, ייתכן ולא אספיק להעביר את כל השיעור.

התלמידות לוקחות המון זמן להעתיק מהלוח, דבר שגוזל זמן יקר מהשיעור, אבל חייב לתת להם זמן להעתיק כי הם לא יודעות לסכם לבד או להתמודד עם הכתבה, (ולצערי אני לא יכולה ללמד אותם את המיומנויות האלה בשיעור אחד שבו יש הרבה חומר, לכן אעדיף לתת להם להעתיק ולתת דגש על דברים אחרים כרגע.)

דרכי התמודדות:

הקפדה על ריכוז ומשמעת מקסימאלית, לדאוג להסתכל כמה שיותר על כל הבנות בכיתה כדי לבדוק שהם מקשיבות.

ליווי השיעור בתמונות מרהיבות שיוצרות עניין, וגיוון בדרכי הוראה.

העברת כל השיעור על-ידי שיתוף הבנות- שיח משותף של שאלות ותשובות. דבר זה גם יעזור לשמור על ריכוז.

תכנון מוקדם של הזמנים והקפדה עליהם ואופציות לקיצור והארכה של השיעור במידת הצורך.

דפי עבודה יפעילו את הבנות כדי שהם לא רק יישבו ויקשיבו.

לתת לבנות קטע קצר להעתיק כל פעם, ואם הם לא מספיקות אחרי זמן מוקצב, להמשיך הלאה ולהגיד להם שישלימו.

בחלקים שבהם יש הרבה דוגמאות של התאמות להעתיק- אגיד להם לבחור רק 2 מתוך הרשימה, מכיוון שיש אינסוף דוגמאות והמטרה היא שיבינו את הרעיון ולא חשוב שיידעו ויזכרו כל דוגמא ודוגמא.

מכיוון שגם ככה יש מצגת בשיעור, כל החומר שצריך להעתיק נמצא כבר כתוב במצגת כדי לחסוך זמן שבו אני הייתי כותבת על הלוח.

רקע קודם: התלמידים למדו על נושא המים- חשיבות המים, מאזן מים, יציאה ממאזן מים (התייבשות) וקצת על מכת חום.

מושגים:

סביבות חיים – מקומות שהיצורים החיים מתקיימים בהם.

התאמות לסביבה- תכונות ייחודיות של יצורים, המאפשרות להם לחיות בסביבה מסוימת. (למשל: סביבה קרה, סביבה חמה, סביבה עם הרבה עצים, סביבה ימית וכו')

מורפולוגיה- תורת הצורות, חקר המבנה

התאמה מורפולוגית של בעלי חיים- מצב שבו המבנה של בעל החיים עוזר לו להתמודד עם תנאי הסביבה.

פיזיולוגיה- מדע העוסק בתהליכים שקורים בגופם של  יצורים חיים. למשל: כיצד הגוף מפריש שתן, כיצד הגוף מעכל אוכל וכו'.

התאמה פיזיולוגית של בעלי חיים- לבעל החיים קורים תהליכים בגוף שעוזרים לו להתמודד עם תנאי הסביבה.

התאמה התנהגותית של בעלי חיים- מצב שבו ההתנהגות של בעל החיים מותאם לתנאי הסביבה.

שתן- בפרוק חומצות אמינו בגוף, יש תוצרי לוואי. אחד מהם הוא אמוניה- תרכובת חנקן ומימן. בריכוזים גבוהים האמוניה רעילה ויש למהול או לפרק אותה לשתנן, המסולק באמצעות הכליות אל השתן. לדגים יש זמינות מים גבוהה לכן אינם מפרקים את האמוניה אלא מוהלים בכמות גדולה של מים ומפרישים. יונקים מפרישים שתנן- מהול במים בכמות קטנה יותר ועופות וחלק מבעלי החיים המדבריים שרוצים לחסוך במים מפרישים חומצת שתן בה ריכוז המים נמוך ביותר.

זוחלים- מחלקה של בעלי חוליות (עמוד שדרה עם חוליות לתמיכה) שנכללים בה נחשים, לטאות, תנינים וצבים. לזוחלים עור יבש המכוסה בקשקשים או בלוחיות, המגן על גופם מפני יובש. הם בעלי ריאות, וחום גופם משתנה על פי חום סביבתם ("בעלי דם קר"). לרובם גפיים המשמשים להליכה וטפרים המאפשרים אחיזה בקרקע. רובם מטילים ביצים. 

עופות- מחלקה של חולייתנים, מעופפים ברובם, ומהווים קבוצה מוגדרת היטב. שורה ארוכה של סימנים מאפיינת את העופות, כשהבולט בהם הוא כיסוי הגוף בנוצות. גוף העופות עוטה נוצות, למעט המקור וחלקים של הרגליים. לשום בעל חיים שאינו נמנה על מחלקת העופות אין נוצות.

יונקים- המחלקה המפותחת ביותר של בעלי חיים בקבוצת בעלי החוליות. ליונקים חום פנימי קבוע ("דם חם"), עורם מכוסה בפרווה או בשיער, והעוברים שלהם מתפתחים בתוך גופן של הנקבות. לנקבות יש בלוטות חלב מיוחדות להנקת הוולדות. במחלקת היונקים נכללים בני אדם, קופים, מפריסי פרסה, מכרסמים ועוד. 

שלבים בשיעור	מהלך השיעור	הערות דידקטיות
פתיחה (10 דקות)	להראות לבנות במצגת שלוש תמונות של בעלי חיים ולשאול עליהם שאלה של "למה...?" על בעלי החיים (למשל: למה לפינגווין יש "חליפה"?). לתת לבנות לנסות לחשוב בעצמם ולענות על השאלה כל פעם.	המטרה לעורר סקרנות ולהכניס את הבנות לנושא השיעור (התאמות). בחרתי לא לתת לבנות להעתיק מהלוח בחלק זה כי מדובר בפתיחה ואני רוצה להגיע לגוף השיעור בלי לבזבז זמן, ומתוך ההיכרות שלי עם הכיתה- לוקח להם המון זמן להעתיק, לכן אתן להם להעתיק רק במקומות שזה באמת חשוב. מדובר בפתיחה עם תמונות שמעוררות סקרנות ולכן לדעתי הבנות ישמרו על ריכוז בחלק זה גם כשהם רק מקשיבים או מנהלים שיח עם המורה.
הסבר על סביבה (5 דקות)	לשאול את הבנות מה הקשר בין כל התמונות שראינו. התשובה- כולם התאמות לסביבה! כל אחד היה מותאם לסביבה אחרת עם מאפיינים שונים. להסביר מה זה סביבת חיים ולבקש מהבנות לתת דוגמאות של סביבות חיים שונות. לחלק לתלמידות דף עבודה. לתת לבנות לכתוב בעצמם כמה דוגמאות לסביבות חיים בדף העבודה.	הדוגמאות יבואו בעיקר מהתלמידות כי כך הם יבינו ויפנימו יותר טוב.
הסבר על התאמות (5 דקות)	לשאול את הבנות מה זה התאמות. להגיע למסקנה שהתאמות זה תכונות של בעלי חיים שעוזרים להם להתמודד עם תנאי הסביבה. להסביר שלאו דווקא כל תכונה הוא גם התאמה לסביבה. אפשר לתת דוגמא לתכונה שהיא לא התאמה לסביבה- למשל: לנשר יש מקור מעוקל כדי לתפוס טרף. לתת לשמן בדף העבודה תכונות שהם גם התאמה לסביבה ואז לעבור על זה יחד.	העבודה תפעיל את הבנות וכך הם לא ישתעממו ויהיו פעילות בלימוד ויפנימו את הרעיון.
הסבר על סוגי התאמות (10 דקות)	להסביר שיש גם שוני בסוגי ההתאמות והסביר על כל סוג (מורפולוגי, פיזיולוגי, התנהגותי) בעזרת הדוגמאות שכבר נתתי (למשל: פינגווין ש"לובש חליפה" זה התאמה מורפולוגית...) לתת דוגמאות נוספות בעל פה על מנת שיבינו וכן לבקש מהבנות דוגמאות. דוגמאות נוספות להתאמות פיזיולוגיות: כשאנחנו נמצאים בסביבה חמה אנחנו מזיעים- זה תהליך שקורה בגוף. כשאנחנו בסביבה קרה אנחנו רועדים. כשאנחנו בסביבה חשוכה (כמו מערה) האישונים מתרחבים. לתת לבנות למלא את המשפטים החסרים על סוגי התאמות בדף העבודה.	במהלך ההסברים- שיתוף הבנות על- ידי שאילת שאלות כדי לשמור על ריכוז ולפתח חשיבה. חשוב להרחיב ולתת דוגמאות לגבי התאמות פיזיולוגיות בפרט כי זה מושג שיותר קשה להבין.
דף עבודה לסיכום ויישום החומר הנלמד (10 דקות)	לבד או בזוגות: דף עבודה מספר 2- שבו מותחים קו מהתאמות שונות לסוג ההתאמה (מורפולוגי/פיזיולוגי/התנהגותי). אם יש זמן- לעבור על הדף.	דף העבודה להבנת החומר, ולהחדרתו לזיכרון. הדוגמאות הם מעניינות ומגוונות כדי לעזור ללימוד החוויתי ולחיבור לטבע. התלמידות יתרגלו סיווג התאמות שונות לפי מה שלמדנו. אם לא נשאר הרבה זמן- אתן את דף העבודה לשיעורי בית.
סיכום (3 דקות)	סיכום החומר בקצרה (במהלך השיעור דיברנו על- סביבה, שלושה סוגי התאמות- פירוט ההתאמות)	אם יש זמן- סיכום בעזרת שאילת שאלות כדי שהסיכום יבוא מהם ואראה שהם הפנימו.
סיום (2 דקות)	הקראת קטעים מ"ברכי נפשי" בתהילים ק"ד שמראה שהקב"ה ברא כל ייצור עם היכולת להתמודד עם תנאי הסביבה שלו (וזה נס גדול).

הוספת מיומנויות

מיומנות 1: קריאת טבלה

1) קריאת טבלה: טבלה המסכמת את סוגי ההתאמות של יצורים חיים לסביבות חיים.

התאמות ביאור המושג	1. התאמה מורפולוגית	2. התאמה פיזיולוגית	3. התאמה התנהגותית
א. הגדרה	מצב שבו הצורה, המבנה או הצבע של ייצור חי עוזר לו להתמודד עם תנאי הסביבה.	לייצור קורים תהליכים בגוף שעוזרים לו להתמודד עם תנאי הסביבה.	מצב שבו ההתנהגות של ייצור חי מותאם לתנאי הסביבה.
ב. דוגמא	לבעלי חיים מדבריים רבים יש פרווה בהירה המחזירה את קרני השמש ומקטינה את ההתחממות.	דגים שחיים במים מלוחים מפרישים מגופם עודפי מלחים.	בעלי חיים מקבוצות שונות החיים באזורים קרים נודדים לקראת החורף אל אזורים שחם בהם יותר.

א. שימו לב לתא העליון מימין. היא מפוצלת לשני כותרות. הכותרת העליונה היא הכותרת של העמודות, והכותרת התחתונה היא הכותרת של השורות. קראו את הכותרות של העמודות (מסומנות במספרים), שמייצגים התאמות, ואת הכותרות של השורות (מסומנות באותיות), שמייצגים מרכיבים לביאור המושג.

ב. סמנו באדום את כל המידע על התאמות פיזיולוגיות.

ג. הקיפו בעיגול את כל הדוגמאות להתאמות שונות.

ד. לפי הטבלה, מהו ההגדרה להתאמה התנהגותית?

2) קריאת טבלה ומילוי חלקים חסרים בטבלה: דוגמאות להתאמות של יצורים חיים בסביבות חיים שונות

התאמות סביבות חיים	1. התאמה מורפולוגית	2. התאמה פיזיולוגית	3. התאמה התנהגותית
מים	דגים נושמים בעזרת זימים, המותאמים לקליטת חמצן שמומס במים		יונקים נושמים אוויר, כלומר, מדי פעם הם חייבים לעלות אל פני המים כדי לנשום.נקבות של יונקים ימיים, כמו לווייתנים ודולפינים, ממליטות את הגורים בתוך המים, שוחות ליד הגורים, ובשעת הצורך הן מסייעות לגורים לעלות ולנשום אוויר.
מדבר		ישנם בעלי חיים המפרישים שתן מרוכז וכך מקטינים את איבוד המים בהפרשותיהם.	חרדון סיני מזדקף על רגליו האחוריות ומרחיק את גופו מן הקרקע החמה.
קור	שערות צפופות הגדלות על עלים של צמחים, מבודדות היטב במקומות קרים.	תרדמת חורף מאפשרת לעבור את עונת החורף שאין בה די מים, מזון או אור.

א. הביטו בטבלה, קראו את הכותרות בתא העליון מימין, ואת הכותרות של העמודות ושל השורות.

ב. סמנו בעיגול את הדוגמא להתאמה מורפולוגית לחיים בתנאי קור.

ג. סמנו ב-2 צבעים 2 דוגמאות נוספות להתאמות.

ד. השלימו את המשפטים הבאים (לפי מה שסימנתם בסעיף ג'):

(1) סימנתי בצבע ______ דוגמא להתאמה _______ של יצורים החיים ב________.

(2) סימנתי בצבע ______ דוגמא להתאמה _______ של יצורים החיים ב________.

ה. השלימו את התאים החסרים בטבלה, לפי מה שלמדנו בשיעור.

3) מילוי טבלה ריקה (עם כותרות נתונים): טבלה המסכמת הבדלים בין סביבות חיים:

סביבות מרכיבי סביבה	מדבר הנגב	האזור הארקטי	ים
מים
חמצן
טמפרטורה

מלאו את הטבלה בעזרת קטעי המידע הבאים (כתבו בקצרה בטבלה מה המצב של כל מרכיב סביבה בכל סביבת חיים שבטבלה. למשל, במדבר יש מעט מים וכו').

הנגב הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.  מטבע הדברים, בשל אופיו המדברי של הנגב, אוכלוסיית בעלי החיים והצמחייה שבו צריכה להסתגל ולשרוד תנאים קשים, שהעיקריים בהם הם מחסור במים, צל ומקורות מזון כמו גם חום גבוה במהלך היום וקור בלילה. בנגב, כמו ברוב סביבות החיים היבשתיות אין מחסור בחמצן.

האזור הארקטי הוא אזור מסביב לקוטב הצפוני של כדור הארץ, ומנגד לאזור האנטארקטי שמסביב לקוטב הדרומי.  האקלים באזור הארקטי מאופיין על ידי חורפים קרים וקייצים קרירים. המשקעים יורדים בדרך כלל בצורת שלג, וכמות המשקעים השנתית היא נמוכה (פחות מ-50 סנטימטר). באזור הארקטי, כמו ברוב סביבות החיים היבשתיות אין מחסור בחמצן.

הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה. כמובן שאין מחסור במים בים, אך מסיסותו של החמצן במים נמוכה. הטמפרטורה בים התיכון נוחה יחסית, מעט חמימה (בחורף טמפ' הים גבוהות מטמפ' היבשה ובקיץ נמוכות יותר מטמפ' היבשה)

4) בניית טבלה עם כותרות נתונים:

קראו את הקטע הבא, ובנו טבלה המסכמת את הדוגמאות של סוגי ההתאמות השונות אצל מחלקות שונות של בעלי חיים (עופות, זוחלים, יונקים). הכותרות הראשיות הן (בתא העליון מימין): 1) סוגי התאמות 2) מחלקות הכותרות המשניות (של העמודות ושל השורות) הן: התאמה מורפולוגית, התאמה התנהגותית, התאמה פיזיולוגית. זוחלים, עופות, יונקים. (לא משנה איזה כותרות הן בשורות ואיזה בעמודות). לאחר כתיבת הכותרות, מלאו את הטבלה בדוגמאות מהקטע בהתאם.

דוגמאות לדרכי התמודדות בעלי חיים עם הקשיים במדבר (חום ומחסור במים)

התאמות מורפולוגיות:

זוחלים

בעלי חיים אלה "חוסכים" מים הודות לכך שכיסוי גופם אטים למים וחסר בלוטות זיעה. כלומר - אינם קולטים מים דרך העור ואידוי המים דרך העור זעום.

עופות

בדומה לזוחלים, הרי גם בעופות קשור החיסכון במים בהעדר בלוטות זיעה בעור.

יונקים

ליונקים מדבריים רבים יש פרווה קצרה ומבריקה אשר מחזירה את קרינת השמש. דוגמא לכך היא היעל- בקיץ פרוותם של היעלים קצרה ומבריקה ובחורף הפרווה ארוכה יותר וכוללת גם שיער צמרי המבודד מקור.

התאמות פיזיולוגיות

זוחלים

דרך של חסכון במים אצל הזוחלים הוא הפרשת שתן בצורת חומצת שתן גבישית.

עופות

בדומה לזוחלים, הרי גם בעופות קשור החיסכון במים בהפרשת שתן מוצק.

יונקים

גללי הגמל יבשים מאלה של כל בעל-חיים מדברי אחר. הם מכילים, בתנאי מחסור במים, 30%-35% מים בלבד.

התאמות התנהגותיות

זוחלים

הנחשים מרבים להשתכן במחילות עכברים. בהיכנס נחש למחילת עכבר הוא סותם אותה בעפר, ועד מהרה עולה בתוכה הלחות עד למצב של רוויה.
יש נחשים במדבר הנעים במן ריקוד שבו הם נוגעים כמה שפחות בקרקע החמה.

עופות

דוגמאות להתאמות התנהגותיות של עופות הם עמידה בצל עץ או סלע ומעוף באוויר הקר יותר למעלה.

יונקים

בדרך כלל שעות הפעילות של היונקים במדבר מותאמות לאקלים החם. לדוגמא:

יעלים פעילים בשעות היום הקרירות או בלילות מוארים. בשעות  שלפני הצהריים ובצהריים הם נחים ומעלים גירה.

5) בניית טבלה באופן עצמאי: קראו את הקטע הבא. בנו טבלה המסכמת את מרכיבי הסביבה (לפי צורת החלוקה שבטקסט- מחולק לשני מרכיבים בקטע הקריאה) של סביבות חיים שונות (אלה שנמצאים בקטע הקריאה). קודם כתבו את הכותרות הראשיות, והמשניות, ולאחר מכן מלאו את הטבלה עם הדוגמאות המובאות בקטע הקריאה. בהצלחה!

סביבות חיים

יכולתם של יצורים חיים להתקיים בסביבה, להשיג בה את כל צורכי הקיום ההכרחיים להם ולהתרבות בה, תלויה במרכיבי הסביבה ובתנאים שהם יוצרים בה. כדי להבין מהי סביבת חיים, עלינו להכיר את מרכיביה, להבין את חשיבותם ואת השפעתם, ולדעת מה עלול להתרחש בהיעדרם או כשהם נמצאים בכמות מוגבלת.

מקובל למיין את מרכיבי הסביבה למרכיבים ביוטיים ולמרכיבים א-ביוטיים.

המרכיבים הביוטיים כוללים את כל היצורים החיים בסביבה: בעלי החיים והאדם, הצמחים, הפטריות החיידקים ושאר החד-תאיים. (בשל השפעתו הרבה של האדם על הסביבה, יש המציינים אותו בנפרד משאר בעלי החיים).

המרכיבים הא-ביוטיים כוללים חומרים: סלעים וקרקעות, מים ואוויר, אנרגיה: חום ואור, וכוחות: רוח – כוח המופעל על ידי תנועת אוויר; גלי הים, זרימת מים בנחל או על האדמה – כוח המופעל על ידי תנועת מים.

לדוגמה: ביער אורנים על פסגת הכרמל, המרכיבים הביוטיים הם כמובן עצי האורן וגם פטריות ארנייה, תהלוכן האורן, חולדה מצויה, רקפות, ציפורים שמקננות על העצים ויצורים ממינים רבים אחרים. המרכיבים הא-ביוטיים הם, בין השאר, הסלעים ואדמת הגיר שהאורנים גדלים עליהם, חומרים שנמצאים באדמה והם תוצרי פירוק של מחטי האורן שנפלו אל הקרקע, הרוחות העזות הנושבות בפסגת ההר החשופה, וכמובן גם האוויר, המים ואור השמש.

דוגמא נוספת: חוף הים כבית גידול, הוא כל השטח מוכה-הרוח המצוי בתחום ההשפעה של רסס-הים. מדובר ברצועת החוף וכן בגבעות הכורכר הסמוכות. חוף הים הוא אזור עם הרבה רוח, הרבה חול והרבה מליחות באדמה. חוף הים החולי משמש אתר קינון למספר עופות כגון חופמי אלכסנדרי וחופמי גדות.  באזורי החולות מצפון לירקון נמצא בעלי החיים מדבריים שזהו גבול תפוצתם הצפוני. כאלה הם הכח, הישימונית המצויה, גרביל החולות, הירבוע ונחש החולות.כמה צמחים הנמצאים על חוף הים הם ידיד החולות, נר הלילה, וחבלבל החוף.

מיומנות 2: בניית טיעון

השיח הטעוני

טענה+נימוק=טיעון

מושגים הבסיסיים

טענה - אמירה שניתן להתווכח עליה. אם היא נכונה ואם היא אמיתית. טענה יכולה להיות קביעה, עמדה, דעה, החלטה מסוימת, השערה, הנחה, מסקנה, ציווי, תיאוריה או פתרון מסוים לבעיה.

נימוק - אמירה שמובאת כדי לתמוך בטענה ולבסס אותה.

נימוק מסוג "ראיה" -    עונה על השאלה: איך אני יודע שהטענה אמיתית? על ידי הצגת עובדות ונתונים התומכים בטענה.

נימוק מסוג "הסבר"  -  עונה על השאלה: מהם הגורמים, ההצדקות או הסיבות לטענה? על ידי הסבר היחסים בין הנאמר בנימוק לבין הטענה.

ענו על השאלות הבאות במחברת:

1) א. האם מדבר מהווה סביבת חיים שקל לחיות בה, או שקשה לחיות בה? השלימו את המשפט.

מדבר מהווה סביבת חיים ש_____ לחיות בה.

ב. האם המשפט הקודם היה טיעון, או טענה, או נימוק?

ג. כיצד ניתן להפוך את המשפט לטיעון?

ד. הפכו את המשפט לטיעון.

ה. סמנו באדום את הנימוקים מסוג "ראיה" (אם יש).

ו. סמנו בצהוב את הנימוקים מסוג "הסבר" (אם יש).

2) קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו בצורת טיעון (כלומר, אם טענה ונימוקים):

שועל שלג הינו שועל קטן, הנפוץ באזורים ארקטים קרים של חצי הכדור הצפוני.

לשועל השלג יש שיער צפוף בחלק המרופד הרך בתחתית כף רגלו. השיער מסייע במניעת איבוד חום לשלג ולקרח ומשפר את כוח הגרירה.

לשועל השלג אוזניים מעוגלות וקטנות במיוחד שמסייעות במניעת איבוד החום. שערו צפוף מאוד, וארוך יותר בחורף מאשר בקיץ.

אף על פי ששועל שלג מעדיף לאכול יונקים קטנים, הוא יכול להסתפק גם בחרקים, גרגרים ופגרים. בחודשי הקיץ, כאשר המזון מצוי בשפע, שועל השלג אוסף כמויות מזון עודף למאורותיו ושם מאחסן את המזון תחת אבנים לשימוש מאוחר יותר.

שאלות: א. האם שועל השלג מותאם לתנאי סביבה קרים?

ב. האם לשועל השלג יש התאמות מורפולוגיות לתנאי הקור?

ג. האם לשועל השלג יש התאמות פיזיולוגיות לתנאי קור?

ד. האם לשועל השלג יש התאמות התנהגותיות לתנאי קור?

3) קראו את הקטע הבא וענו על השאלות שאחריו:

מהו טיעון טוב?

א.      ביסוס רחב -  האם לטיעון יש נימוקים מסוגים שונים (ראיות והסברים). האם לטיעון יש יותר מנימוק אחד.

ב.      רלוונטיות - האם ועד כמה הנימוק התומך בטענה או בנימוק אחר קשור לטענה או  לנימוק שבו הוא תומך?

ג.       מהימנות - האם ועד כמה ניתן לסמוך על האמיתות שבנימוק (בעיקר כשמדובר בהצגה של

      עובדות או נתונים תומכים)?

ד.  בהירות -  האם כל נימוק כתוב בשפה בהירה וברורה?

ה.      חד-משמעיות - האם ועד כמה כל נימוק הוא חד משמעי? האם ניתן לפרשו בדרכים שונות שעלולות

      להחליש או לבטל את תמיכתו בטענה או בנימוק אחר?

ו.    ביקורתיות - האם ועד כמה הנימוק מנוסח בהתניה או בהסתייגות כדוגמת: "בתנאי ש...", 

      "מצד שני אני חושב/ת ש...", "אני לא כל כך בטוח ש..." וכן הלאה.

ו.   מקובלות - האם ועד כמה כל נימוק המוצג כדי לתמוך בטענה או בנימוק אחר אכן יכול 

     להתקבל כנימוק  מקובל בתחום התוכן והדעת שבו מוצג הטיעון.

ז.  התחשבות בטיעון נגדי - האם ישנה התחשבות והתייחסות לטיעון נגדי? הפרכה של הטיעון הנגדי?

א. עכשיו בדקו את הטיעונים שכתבתם בשאלה 2, וכתבו- עד כמה כל טיעון הוא טוב? התייחסו לכל הסעיפים (א-ז) לגבי כ טענה.

ב. כיצד ניתן להפוך את הטיעונים ליותר טובים? האם יש לחפש עוד מידע לשם כך? איפה אתם ממליצים לחפש?

מיומנות 3: אמינות

בחרו צמח, או בעל חיים מדברי, וחפשו מאמר עליו בספריה. המאמר יכול להיות לקוח מאתר אינטרנט, ספר, או עיתון. המטרה שלכם היא לבדוק אם עד כמה המאמר שבחרתם הוא אמין.

ענו על השאלות הבאות. יש להתייחס למאמר שבחרתם.

פעילות מספר 3 לתלמיד:

מבחן אמינות מקור מידע

בפעילות זו נלמד להעריך את אמינות מקור המידע.

בפעילויות הקודמות למדתם לאסוף נתונים המאפיינים את  קטעי המידע שקראתם. בפעילות זו נלמד להעריך את קטע המידע לפי הנתונים שנאספו.

לפעילות זו מספר חלקים:

חלק א' - קריטריונים שונים להערכת אמינות מקור מידע

חלק ב' - טופס שאלות מנחות להערכת אמינות מקור מידע

חלק ג' -    מחוון לבדיקת אמינות מקור מידע.

חלק ד' -    טבלת מחוון ריקה.

מהלך העבודה:

1)     קראו בעיון את חלק א' – קריטריונים להערכת אמינות (כדאי לערוך דיון כיתתי, כדי לוודא שהקריטריונים אכן מובנים).

2)     מלאו עבור מקור המידע את דף השאלות המנחות להערכת אמינות - ענו על השאלות המופיעות בטופס שאלות מנחות להערכת אמינות מקור המידע המצוי בחלק ב'.

3)     קראו בעיון את המחוון לבדיקת אמינות מקור מידע המצוי בחלק ג' (כדאי לערוך דיון כיתתי, כדי לוודא שהקריטריונים אכן מובנים). שימו לב להנחיות המצויות בסיום המחוון.

4)     בחלק ד' מצויה טבלת מחוון ריקה.  היעזרו במחוון שבחלק ג' ובתשובות לשאלות המנחות להערכת אמינות מקור מידע שבחלק ב'  וסמנו V  במקומות המתאימים בטבלה.

5)     סכמו את תוצאות המחוון וקבעו ,בהתאם להנחיות בחלק ג', האם קטע המידע שקראתם: בעל רמת אמינות גבוהה, בעל רמת אמינות בינונית או בעל רמת אמינות נמוכה?

______________________________________________________________________________________________________________________

6) האם לדעתכם הכתבה שקראתם בעלת רמת אמינות גבוהה? נמקו את קביעתכם. בתשובתכם התבססו על הקריטריונים להערכת אמינות מקור מידע ועל המחוון שערכתם.

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
חלק  א'-קריטריונים להערכת אמינות

כל קטע מידע יש לבחון לפי הקריטריונים הבאים:

א. בחינת סמכות מקור אשר כוללת:

1.סמכות כותב קטע המידע: יש לבדוק האם הכותב הינו בעל סמכות בתחום הנושא הנכתב. למשל: פרסום של תחזית ע"י חזאי מזג אויר ולא ע"י משורר וכו'.

 2. סמכות המקור בו מופיע קטע המידע : יש לבדוק אם המקור בו מופיע הקטע הינו כתב-עת מדעי-פופולארי, ספר לימוד, אנציקלופדיה או עיתון יומי. סביר להניח שכתב עת מדעי יהיה עבורנו אמין יותר מאשר דף אחורי בעיתון יומי, כשהנושא הוא מדעי, ולהיפך – אם הכתבה היא חדשותית, נצפה לראות אותה בדף הראשון של עיתון יומי.

 3. סמכות המומחים בהם נעזר הכותב - לעיתים הכותב אינו מומחה בתחום, אבל הוא מראיין מומחה, מצטט את דבריו, או מעביר אותם בדייקנות רבה. במקרה כזה נעריך את קטע המידע כאמין גם אם הכותב אינו מומחה.

ב. בחינת האובייקטיבית: חשוב לבדוק  אם הכותב מבחין בין עובדות ודעות, אם המידע נועד למטרות פרסום, אם המידע  כתוב מטעם מקור בעל אינטרסים. למשל: מאמר מדעי-פופולארי על חשיבות לקיחת ויטמינים, שנכתב על ידי התזונאי המועסק על ידי חברת התרופות המשווקת את הויטמינים, יהיה חשוד בחוסר אובייקטיביות.

ג. בחינה של עדכניות המידע:  יש לבדוק תאריך פרסום קטע המידע.

 יש להעריך את העדכניות בהתחשב באופי המידע. מידע העוסק באירוע חדשותי (כגון דיווח על אסון טבע) עשוי להתחדש תוך שעות , מידע העוסק בפיתוחים טכנולוגים מתחדש בקצב מהיר יותר ממידע העוסק בגילויים מדעיים. בכל מקרה, יש להפעיל שיקול דעת.

חלק ב' - שאלות מנחות להערכת אמינות מקור המידע

שאלות לבדיקת סמכות:

סמכות המידע מוערכת ע"פ שלושה מדדים:  א.סמכות כותב המידע

                                                             ב. סמכות המקור

                                                             ג. סמכות מקורות המידע של הכותב                 

א. סמכות כותב קטע המידע

• מהו תחום הידע בו עוסק קטע המידע? (לדוגמא-רפואה, טכנולוגיה וכו' )

___________________________________________________________

·         מהו סוג קטע המידע?

___________________________________________________________

·         מהו סוג ותחום ההתמחות של כותב קטע המידע? (לדוגמא-עיתונאי, רופא, חוקר בנושא אקלים וכו' )

___________________________________________________________

• האם יש התאמה בין נושא קטע המידע  ותחום ההתמחות של כותבו ?

___________________________________________________________

ב. סמכות המקור בו מופיע קטע המידע

• מהו המקור בו מופיע קטע המידע? (לדוגמא- אתר אינטרנט, ספר, עיתון)

___________________________________________________________

• מהו סוג המידע שמכיל  האתר/ המקור בו מופיע הקטע? (מידע בסיסי או  מידע מפורט )

___________________________________________________________

• לאיזה קהל יעד פונה האתר/ המקור בו מופיע הקטע? (לכל אחד, לקבוצת מומחים בנושא מסוים, וכו')

___________________________________________________________

ג. סמכות מקורות-המידע של הכותב

• מיהם המומחים שהכותב מביא את דבריהם? האם הם מומחים בתחום?

___________________________________________________________

שימו לב- יש לשים לב אם הכותב מצטט את דברי המומחים או מוסר במילים שלו את הדברים כפי שהוא הבין אותם מהמומחה. כאשר הדברים מצוטטים אמינותם עולה.

שאלות לבדיקת אובייקטיביות

• האם קיימת הבחנה בין עובדות לדעות?

___________________________________________________________

• האם הכותב הינו בעל אינטרס לגבי הנושא עליו הוא כותב ? 

___________________________________________________________

• האם הכותב מציג בקטע דעות מנוגדות או מפנה למקורות נוספים בהם הקורא יכול לקרא דעות אלו?

___________________________________________________________

שאלות לבדיקת עדכניות המידע

• מהו תאריך פרסום קטע המידע? __________________________________
• כמה זמן עבר מאז כתיבת קטע המידע  ועד היום? ______________________
• כמה זמן עבר מאז האירוע המדווח (עבור תאור אירועים)  ועד תאריך כתיבת קטע

 המידע ? ____________________________________________________

• במידה וקטע המידע פורסם באינטרנט, האם הכותב צרף קישורים למקורות עדכניים ?

_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

יש לזכור שהערכת העדכניות תלויה בנושא בו עוסק קטע המידע ויש להפעיל שיקול דעת  בכל מקרה.

חלק ג'-מחוון לבדיקת אמינות מקור מידע

ג'-  1. לפניכם מחוון באמצעותו תוכלו להעריך  אמינות קטעי המידע השונים

	קריטריון	מידת הופעת הקריטריון בקטע המידע
		במידה רבה	במידה מועטה	אינו מופיע
ס מ כ ו ת	סמכות הכותב והמומחים שעל דבריהם הוא מסתמך	כותב הקטע   מוכר וידוע בתחום, או נציג גוף מוכר וידוע בתחום. או מסתמך על דברי מומחה בתחום ומצטט את דבריו.	כותב הקטע אינו ידוע או שלא ידועה מידת ההכרות שלו עם התחום. או שהוא מתבסס על דברי מרואיינים שאינם בעלי סמכות בתחום	כותב הקטע אינו עוסק בנושא הנדון ולא ברור מהכתוב שהוא ראיין מומחים בתחום לצורך הכתיבה.
	סמכות הגוף המפרסם	המקור בו מפורסם המידע הוא גוף מוכר וידוע בתחום, עיתון מוכר או הוצאת ספרים ידועה.	המקור בו מפורסם המידע אינו ידוע או שלא ידועה מידת הקשר שלו עם התחום	המקור בו מפורסם המידע לא ידוע ולא מוכר, או שאינו שייך לתחום
אובייקטיביות		למפרסם המידע אין אינטרס בהצגת נתונים מסולפים. הוא מוכר או שייך לגוף מחקר אובייקטיבי או לגוף ציבורי ללא אינטרסים מסחריים בנושא הנדון. אין ערבוב בין עובדות ודעות	לא ידועה מידת האובייקטיביות של מפרסם המידע. יש ערבוב לעיתים בין עובדות ודעות.	המידע אינו אובייקטיבי. סביר להניח שלמפרסם המידע אינטרס להסתיר או לגלות נתונים. הכותב מביע עמדות כאילו הן עובדות.
עדכניות		המידע מעודכן מאד. במקרה של מידע חדשות, יש התאמה בין תאריך הכתיבה ותאריכי האירועים המדווחים, יש קישורים מעודכנים.	המידע די מיושן. בהתחשב בנושא בו עוסק הקטע , יתכן שחלו חידושים מאז הפרסום	המידע אינו מעודכן,  או שלא ידוע תאריך הכתיבה. בהתחשב בנושא  בו עוסק הקטע, סביר להניח שחלו חידושים בתחום מאז הפרסום.

ג' - 2. הערכת קטע המידע בעזרת המחוון :

רמת אמינות גבוהה- קטע המידע  ייחשב כאמין מאד אם בכל הקריטריונים בחרתם בטור הראשון-  התאמה במידה רבה.

רמת אמינות נמוכה - קטע המידע יחשב כלא אמין אם בכל הקריטריונים בחרתם בטור השלישי -  אין התאמה.

כל התוצאות האחרות ימקמו את קטע המידע  על דרגות ביניים של אמינות.

חלק ד' – טבלת מחוון ריקה

קריטריון	מידת הופעת הקריטריון בקטע המידע
	במידה רבה	במידה מועטה	אינו מופיע
מאפייני הכותב
מאפייני הגוף המפרסם
אובייקטיביות
עדכניות